
יד שנייה לא עובדת בזכות מודעות, אלא בזכות תשתיות.
שוקי היד השנייה בקופנהגן מראים כיצד מרחב עירוני, תחבורה ולוגיסטיקה הופכים כלכלה מעגלית לבחירה נגישה, משתלמת ויומיומית.
להמשך קריאה ←מה שרחובות, תאורה וחצרות משותפות מחליטים במקומנו.
מרחב ציבורי הוא טיעון שנכתב בבטון, באספלט ובאור. איזה משטח מפנים משלג קודם, כמה מואר רחוב בלילה, האם חצר שייכת לכולם או לאף אחד — כל אחת מההחלטות האלה מחלקת בשקט ביטחון, חופש ותחושת שייכות.
ההערות האלה קוראות את המרחב הציבורי הדני כהתנהגות מתוכננת: לא כהשראה להעתיק, אלא כאוסף החלטות שמאחוריהן הנחות. חלק מההנחות האלה נוסעות למקומות אחרים, וחלק לא.
11 מאמרים

שוקי היד השנייה בקופנהגן מראים כיצד מרחב עירוני, תחבורה ולוגיסטיקה הופכים כלכלה מעגלית לבחירה נגישה, משתלמת ויומיומית.
להמשך קריאה ←המרכז הקהילתי KU.BE בקופנהגן מדגים כיצד תכנון פרגמטי יכול להכיל ילדים, אי־סדר והתנהגויות לא־נורמטיביות במרחב הציבורי.
פינוי השלג משבילי האופניים בקופנהגן מראה כיצד סדרי עדיפויות עירוניים הופכים רכיבה לתשתית אמינה ולא לבחירה אישית מסוכנת.
השוואה בין סופרמרקטים בישראל ובדנמרק מראה כיצד אדריכלות ועיצוב שירות יכולים לייצר תחרות, אמון או שיתוף פעולה בחיי היומיום.
המושג הדני Tryghed מסביר כיצד תכנון עירוני, אמון ותשתיות יומיומיות יוצרים בקופנהגן תחושה חומרית של ביטחון ורווחה.
פסל בגן Ørstedsparken בקופנהגן הופך למראה אנתרופולוגית לבחינת מגדר, כוח והאופן שבו מבט פמיניסטי משתנה בין ישראל לדנמרק.
חגיגות נורוז בקופנהגן יוצרות מרחב ציבורי שבו ישראלים ואיראנים יכולים להיפגש מחוץ למסגרות הפוליטיות שמגדירות אותם כאויבים.
מפגש בשלג בקופנהגן בוחן כיצד שוויון מגדרי וסולידריות יומיומית משנים את היחסים בין עזרה, עצמאות והדמות המסורתית של הג׳נטלמן.
החצרות המשותפות של קופנהגן מדגימות כיצד אדריכלות מגורים יכולה להפוך שכנות, מפגש וקהילה מחזון מופשט לפרקטיקה יומיומית.

רצפת העץ בנמל התעופה של קופנהגן חושפת כיצד עיצוב דני משלב חומריות, תחזוקה ואמון בהתנהגותם של המשתמשים במרחב הציבורי.
תאורת הרחוב בקופנהגן מראה כיצד עיצוב אור בקנה מידה אנושי הופך את העיר בלילה למרחב ציבורי ביתי, בטוח ואינטימי.
ניוזלטר
הערות שדה חדשות בעברית — ישירות למייל. ללא ספאם, ניתן להסרה בכל עת.