תאורה דנית לבית: מנורות וינטג׳ ויד שנייה מדנמרק
אנחנו משקיעים בספה, בשולחן, בתמונה שתלויה מעל המיטה ובצבע המדויק של הקיר, אבל לא פעם משאירים את התאורה לסוף. נקודת חשמל אחת בתקרה, מנורה אחת שמאירה את כל החדר, וזהו. ואז מגיע הערב, מדליקים את האור והבית שהרגיש נעים ומלא חיים בשעות היום נעשה פתאום שטוח, חזק או קצת מנוכר.
בדנמרק למדתי לחשוב על תאורה אחרת. לא כעל פרט טכני שצריך לסמן עליו וי, אלא כאחד הדברים שמעצבים את האופן שבו אנחנו מרגישים בבית. האור קובע איפה נתיישב, על מה נסתכל, אם נרצה להישאר סביב השולחן אחרי הארוחה ואפילו כיצד נראים הפנים של האנשים שיושבים מולנו.
זו הסיבה שאני אוספת בדנמרק מנורות וינטג׳ ומנורות יד שנייה. לא רק משום שהן יפות, אלא מפני שרבות מהן נוצרו מתוך הבנה עמוקה של אור, חומר וחיי היומיום.
למה תאורה חשובה כל כך בבית?
תאורה אינה רק אמצעי שמאפשר לנו לראות. היא מחלקת את החלל, מדגישה חפצים, יוצרת תחושה של עומק ומסמנת לגוף שהיום משתנה. אותו סלון יכול להרגיש כמו חדר המתנה תחת אור מרכזי לבן וחזק, וכמו מקום אינטימי ונעים כאשר האור מגיע מכמה מקורות נמוכים ורכים.
חשבו על שולחן אוכל. במהלך היום הוא יכול לשמש לעבודה, לציור עם הילדים או להכנת שיעורי בית. בערב, מנורת תלייה שמקרבת את האור אל השולחן הופכת אותו למקום שמתאספים סביבו. היא יוצרת גבול עדין בתוך החדר ואומרת, בלי מילים: כאן יושבים עכשיו יחד.
