
קנקן הקריסטל הווינטג'י הזה, עם דגם ההובסטאר המסובך שלו, מזמין לדמיין את צלצול הכוסות בחדר אוכל משנות ה-30. המלאכה מדברת על עידן שבו פריטים כאלה לא היו רק שימושיים אלא גם הצהרה של אלגנטיות ושגשוג. הקריסטל החתוך, שנחרט בקפידה בעיצובים של התפרצויות כוכבים, היה קולט את האור והופך ארוחה פשוטה לאירוע. ידועים באיכות ההשתקפות המבריקה שלהם, קנקנים אלו היו לרוב מרכז השולחן הערוך היטב, מסמלים את הטעם והמעמד של המארח. תהליך יצירת פריטי קריסטל מפורטים כאלה כלל אומנים מיומנים שהקדישו שעות לשיוף מלאכתם. כל פריט היה עדות לדיוק ולסבלנות הנדרשים לייצר את העיצובים המורכבים שאפיינו את כלי הזכוכית של התקופה. קנקן זה כנראה מקורו באזור הידוע במורשת הזכוכית שלו, שבו דורות של זכוכיתנים העבירו את כישוריהם. פריטים כאלה נחשבו לאוצרות, לרוב ניתנו במתנה באירועים מיוחדים, ונשמרו בזכות יופיים ומלאכתם. פילוסופיית העיצוב של התקופה הדגישה גם יופי וגם פונקציונליות. בעוד שמעצב הפריט הזה אינו ידוע, הוא משקף מגמה רחבה יותר שבה פריטים יומיומיים נוצרו תוך תשומת לב לפרטים ולחוש אמנותי. דגם ההובסטאר, שהיה פופולרי בתחילת המאה ה-20, מציג את הפיתוי של התקופה עם עיצובים גיאומטריים ויכולתם לשחק באור ובצל. בשנות ה-30, אירוח ובילוי נחשבו כהשתקפות של מעמד חברתי. קנקן כזה היה יותר מכלי פשוט; הוא היה נושא לשיחה, פריט שהאורחים היו מעריצים ודנים בו. כאשר התעשייה הפכה פריטים אלה לנגישים יותר, הם הפכו לסמלים של מעמד ביניים פורח ששמח לאמץ תחכום וסגנון. הקנקן הזה הוא חלון לעידן שבו האלגנטיות של כלי השולחן של האדם שיקפה את האלגנטיות של חייו.
איסוף ומשלוח
משלוחים לכל העולם – צרו קשר לפרטי עלות המשלוח