זוג מנורות תלייה Laterna Danica ממתכת - בעיצוב יורגן בוכוואלד - עבור Nordlux - סוף שנות ה-60–70

בשנות ה־60 וה־70 אירופה עדיין הוארה בנורות ליבון מסנוורות. הנורות היו חמות, חשופות ויצרו אור ישיר וחד שנפל על כל שולחן ופינה בחדר. בסקנדינביה, שבה החורף ארוך והבית הוא מרכז החיים, היה ברור שהאור חייב להיות רך, מפוזר וידידותי לעיניים. כך נולדה מהפכת "העלמת הנורה" — שינוי תפיסתי ששם דגש על איכות האור ולא רק על כמותו. פול הנינגסן היה הראשון שהפך את זה לשיטה הנדסית של ממש. הוא תכנן מערכות של שכבות מתכת לבנה בזוויות מדויקות, שוברות ומסננות את האור כך שיהפוך לרך, מאוזן ונטול סנוור. מנורות ה־PH שלו הפכו בסיס לתפיסה חדשה של תאורה ביתית. באותן שנים מהנדס צעיר בשם יורגן בוכוולד חקר את אותם עקרונות והציע פרשנות משלו: Laterna Danica. מנורה רב־שכבתית, נקייה וגרפית, שמייצרת אור אחיד ורך בלי לחשוף את הנורה עצמה. ההצלחה שלה הייתה מיידית. היא נמכרה בכל דנמרק, נכנסה לבתים רבים והחלה להתחרות ישירות במנורות ה־PH של לואיס פולסן. זה הוביל לתביעה משפטית דרמטית: האם Laterna Danica מותרת? האם היא חיקוי? האם מותר להשתמש באותה הנדסת אור? דנמרק עקבה אחרי המשפט מקרוב. לבסוף נקבע שהדמיון עקרוני בלבד ושאין זהות צורנית בין הדגמים — ולכן Laterna Danica עומדת בזכות עצמה כיצירה עצמאית, ולא כהעתקה. התביעה הפכה אותה למוכרת עוד יותר, והיא נכנסה להיסטוריה של התאורה הדנית כמודל חשוב של עיצוב רב־שכבתי. המנורות של בוכוולד עשויות ממתכת עבה וחזקה יותר מאלומיניום הדק של חלק מהדגמים בני התקופה. הן מינימליסטיות, נקיות ומאוד אהובות היום ביפן — אחד השווקים האספניים החזקים ביותר למנורות סקנדינביות. זוג זהה זה היה מושלם ליצירת קו אור אחיד מעל אי במטבח, במבואת כניסה ארוכה או מעל שולחן אוכל מלבני.

פרטים